פטשולי
שם בלטינית: Pogostemon cablin
שם בצרפתית: Patchouli - feuille
שם באנגלית: Patchouli - leaf
5 מ"ל
מגיע מאינדונזיה
מולקולה פעילה: Patchoulol, α-bulnésène, α-guaiène
השמן האתרי של פטשולי מופק בזיקוק העלים. הוא ידוע ובשימוש נרחב בתעשיית הבשמים יותר מאשר בטיפול ארומתי. לפטשולי, שמוצאו אינדונזיה, תכונות טיפוליות בענייני זרימת דם וניקוז לימפה ורידית. ההרכב הייחודי שלו מעניק לו תכונות מעניינות במיוחד: גם לעור (אנטי דלקתי ומחדש תאים), וגם סירקולציה כיוון שהוא מעודד זרימה ורידית.
אך במציאות, השימוש העיקרי בו נובע בעיקר בגלל הריח האופייני שלו, ניחוח עמוק שמעט מאד שמנים אחרים גורמים לתגובות והתיחסות כמו אליו.
חייבים לומר שהוא גם חושני וגם כריזמטי, ושהיבטים מסוימים של ריחו אינם בהסכמה ובתמימות דעים: ניחוח אוריינטלי, תערובת של תווים עציים וחריפים, יש היאמרו ריחו של ״עץ ישן״, ״ארצי״, מעושן, יבש ,מעופש, אך עם זאת בעל אופי מיוחד מאוד. בגדול – משהו שלא תמיד ישמח את כולם …
פטשולי מזוקק בשיטות מקומיות מסורתיות, באיזורי גידול שונים, ולכן הם יהיו שונים אחד מהשני.
במריחה על העור תמיד לדלל: 2 טיפות + 2 טיפות שמן צמחי, כגון אגוזי לוז.
בושם בניחוח "פטשולי" למי שאוהב:
5 טיפות שמן פצ'ולי + טיפה אחת שמן אורן (Pinus ponderosa) + טיפה אחת שמן אשכולית + 100 טיפות שמן חוחובה.
ישמש בטיפולים לרגליים עייפות, ורידים בולטים, טחורים, פצעי לחץ וכד׳.
חשוב לדעת:
עלול להיות קטלני אם נבלע ונכנס לדרכי הנשימה.
לא לבלוע. אם נבלע: התקשר מיד למרכז הרעלים או לרופא. אל תגרום להקאה.
הרחק מהישג ידם של ילדים.
אין למרוח טהור על העור. חייב דילול בשמן צמחי.
לאחסן הרחק מכל מקור חום ואור.